לדלג לתוכן

מונגולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונגולים
Монголчууд, ᠮᠣᠩᠭᠣᠯᠴᠤᠳ
ג'ינגיס חאן, אבי האומה המונגולית
ג'ינגיס חאן, אבי האומה המונגולית
אוכלוסייה
10,000,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין 6,290,204
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 3,046,882
רוסיהרוסיה רוסיה 651,355
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 37,963
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 19,170
קירגיזסטןקירגיזסטן קירגיזסטן 12,000
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 10,236
קנדהקנדה קנדה 9,090
יפןיפן יפן 8,772
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 7,218
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 5,538
גרמניהגרמניה גרמניה 3,972
שוודיהשוודיה שוודיה 3,951
צרפתצרפת צרפת 3,102
טורקיהטורקיה טורקיה 2,716
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 2,579
דת
בודהיזם, Buddhism in Mongolia, טנגריזם, Protestantism in Mongolia, נצרות פרוטסטנטית, שמאניזם, נצרות אורתודוקסית, אסלאם, Catholic Church in Mongolia עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המונגולים הם קבוצה אתנית-לשונית (אנ') ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים. מרבית הקבוצה מתגוררת בסין (בעיקר במונגוליה הפנימית ובשינג'יאנג) למרות שמדינת הלאום של המונגולים היא מונגוליה, אך קיימים מיעוטים גם ברוסיה ובמדינות החברות לשעבר בברית המועצות. קבוצה השייכת למונגולים מתגוררת בבוריאטיה, רפובליקה בפדרציה הרוסית. למונגולים תרבות ושפה משותפת, הידועות כקבוצת השפות המונגוליות.

המונגולים כוללים קבוצות רבות, הנבדלות בתרבותם, שפתם ומגוריהם. מקורו של המונח משושלת טאנג במאה ה-8, כשהמונח שימש להגדרת שבט מונגולי מסוים. המונח שב וחזר לשימוש במאה ה-11 בעת שלטון שושלת לְיָאו החיטאנית. לאחר נפילת שושלת ליאו ב-1125, הפך השבט ח'מאג לשבט השולט. בראשית מאה ה-13 הורחב המינוח לכלל השבטים המדברים בשפות מונגליות, שהונהגו תחת פיקודו של ג'ינגיס חאן.

ערכים מורחבים – היסטוריה של מונגוליה, מונגוליה הפרה-אימפריאלית, האימפריה המונגולית

מקורם של המונגולים לעיתים מיוחס לשיונגנו, אם כי הדבר שנוי במחלוקת ויש המשייכים אותם להונים. סה-מה צ'יאן מצביע על הדונגו כמי שהתגוררו בשטחי המונגולים במאה ה-7, דבר שמצביע על קשר ביניהם.

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר – מדרום-מזרח אסיה ועד לאירופה. האימפריה נוסדה על ידי ג'ינגיס חאן בשנת 1206. תחת שלטון האימפריה חיו 22.3% אוכלוסיית העולם בזמנו, כ-110 מיליון תושבים, והיא שלטה גם במדינות גדולות כמו סין, איראן ורוסיה. בסוף המאה ה-13 החלה האימפריה המונגולית להתפרק וחולקה לארבעה חלקים.

מקורן של השפות המונגוליות אינו ברור, חוקרים נוטים לשייכן יחד עם השפות הטורקיות והשפות הטונגוסיות אל קבוצת השפות האלטאיות, אך עדיין הדבר נתון בוויכוח. השפה המרכזית בין השפות המונגוליות היא המונגולית, עם כ-6 מיליון דוברים ברחבי העולם.

בקרב המונגולים החל מראשית ההיסטוריה המתועדת נהג השמאניזם, אולם החל מהמאה ה-5 לספירה החל הבודהיזם להשתרש בקרב המונגולים. הדבר יצר "שמאניזם צהוב" – עירוב של שמאניזם ובודהיזם טיבטי (מאסכולת הכובעים הצהובים, ובעקבות כך השם). גם הנצרות קנתה אחיזה בין המונגולים.

ב-1245 ארגן מונגקה חאן ויכוח בחרחורין בין שלוש הדתות הגדולות בממלכתו: הבודהיזם, הנצרות והאסלאם.

הצבא המונגולי נוצר כהמשך טבעי לאורח החיים הנוודי של המונגולים אולם עבר התפתחות רבה בידי ג'ינגיס חאן ומפקדיו. במשך הדורות טקטיקות וטכנולוגיות רבות אומצו לתוך הצבא המונגולי שמקורותיהם בצבאות זרים כנגדם נלחם. במהלך השנים נלחם הצבא המונגולי נגד מרבית האימפריות באירו-אסיה. הם הובסו לראשונה בידי הבולגרים של הוולגה ב-1223. הצבא המונגולי נחל תבוסה שנייה בקרב עין ג'אלות ב-1260, בידי כוחות הממלוכים שאומנו במיוחד להילחם בטקטיקות הצבא המונגולי. כוחו של הצבא המונגולי ירד משמעותית בעקבות כישלון הפלישות המונגוליות ליפן.

צבאו של ג'ינגיס חאן ושל יורשיו היה מאורגן לפי השיטה העשרונית עם יחידות בנות עשרה, מאה, אלף ועשרת אלפים לוחמים.

היחידה הגדולה ביותר היא הטומן, המורכב מעשרה מינגאנים, מינגאן היה מורכב מעשרה יאגונים, יאגון היה מורכב מעשרה ארבאנים וארבאן היה יחידה בסיסית של עשרה לוחמים. תוארם של מפקדי היחידות היה זהה לשם היחידה, כך מפקד של ארבאן כונה ארבאן. המפקדים השונים נשאו פאיצה שהעידה על מעמדם, הטומנים והמינגאנים נשאו פאיצה של זהב והאחרים פאיצה של כסף. על הפאיצה של הטומנים היה ראש של נמר.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונגולים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]