שורשיי מורשת

'תמה אשר רודפת רזי משפחתה

סודות נושנים, ילדות נשכחה.

אופק  מורשתה ומורשת יקיריה.

עבר ענוג אצור ברזייה.

חבל ארץ קודש עתירה

לילות אפורים של זהב.

ציון שמה, אדמת עפר מולדת, טהורה.

אט פוסעת במשעול הגאולה,

גדוש עלטת דמדומים

סהרון הכורע

לשתיקת אבלים.

שחר מולד מפציע, עטור ששון, צהלות קודרות,

מנגינת  מזמורים.

עלמה

משיקה היא מבטיה.

לאדמת מולדת כנען

נושאת  פנים' .

לא, השיר אינו מופיע בשום ספר שירה מקצועי והוא מופיע כאן לראשונה על דפי האינטרנט.

תזכרו את השם...נועה כליף.

הילדה, אולי הילדה הכי מיוחדת שהכרתי במסגרת עבודתי זה כמה שנים.

נועה בת ה-12 נתבקשה לכתוב ולהגיש עבודת שורשים כמו כל בני גילה הלומדים בכיתה ז'.

אליי הגיעה בעצמה, תוך שיטוט באינטרנט במטרה לחפש מעצבת שתעצב ותבנה את התפאורה לעבודת השורשים הנדירה אותה כתבה. נדירה במלוא מובן המילה.

לאחר שחקרה ושאלה את הוריה, הסבים והסבתות על מורשת משפחתה, נועה איגדה את כל אשר שמעה לספר אותו כתבה.

ספר שנכתב בסגנון סיפור אגדה, בו שזרה את כל רזי שושלת משפחתה, בסגנון סיפורי אלף לילה ולילה.

'רותקתי' זה המעט שאוכל לומר על התהליך שעברתי עם נועה בזמן קריאת עבודתה.

ספר שנכתב ומתפרס מעל 120 עמודים. נועה הילדה מלבד כשרון הכתיבה בו בורכה, גם מציירת ומפסלת.

אל מול עיניי עמד אמנם אתגר, אבל שתי דילמות ליוו את התהליך, האחד- המחיר והשני- הקונסטרוקציה בה הייתי אמורה לבנות את האלבום באופן שיכלול את כל העבודה, כי בנוסף למלל התלוו גם התמונות, ולא אחת או שתיים או שלוש.

על הדילמה הראשונה...התגברתי איכשהו, כי כשאל מול עינייך עומדת ראשית כל ומעל הכל האהבה האדירה למקצוע, הדבר מסתדר איכשהו גם כשאימה של נועה אמרה שמקורבים אליה השתאו מאוד ואף הרימו גבה, ברגע ששמעו כי בחרה להגיש עבודה מעוצבת בסדר גודל שכזה.

ואת הדילמה השנייה פתרתי באמצעות בניית בסיס לאלבום בצורה שיחזיק את כל כבדו, ויוכל לשרוד את כמות הידיים ביניהם יעבור, וזאת למה?

כי באותו היום שהאלבום הוגש לביה"ס, הגיעו מ'בית התפוצות', מוזיאון העם היהודי, לאסוף אותו אל חיקם על מנת להשתתף בתחרות הבינלאומית של 'סיפור משפחתי', המתקיימת כבר זו השנה ה-18.

לכבוד גדול היה לי לקחת חלק בעבודה זו, ולו רק בגלל הילדה הכ"כ מיוחדת עבורו הוא נעשה.

אלבום השורשים מפאת עומס החומרים שבו, נבנה כספר מעוצב נטו, ללא קישוטים ואלמנטים בתלת מימד בתוכו, כאשר המיוחד שבו הוא הקונסטרוקציה האינטראקטיבית באמצעותה הוא נבנה.

ואחרי ההקדמה הנה תמונות מהכריכה ומדפים נבחרים של העבודה...

נועה מסבירה במשפט קצר וקולע שהעבודה אותה באים לקרוא היא בעצם ספר שנכתב על ידה...
"סיפור שושלת חיים זו כורכת ברזי מורשת משפחתי, וגיבוריה מבוססים הם על חקר שורשיי ונסתרות עברי, פרט לדימויי המלכות אשר הם פרי יצר דמיוני..."

את כל שנות ילדותה המוקדמת סיפרה ותיארה באמצעות דפים מתוך יומן שכביכול נהגה לכתוב
וזוהי רק תמצית מתוך האלבום...

 ועוד לא דיברתי על הכותרות המיוחדות אותם נתנה לנושאים החשובים....אין דברים כמוה!

כאן נכנסת לתמונה אימה של נועה, איריס כוכבי שהיתה ילדת פלא מנס ציונה. סיפורה המלא סופר במגזין 'לאישה' לאחר שילדה את נועה בכורתה, ואף בתכנית הטלוויזיה אצל רבקה מיכאלי בזמנו, כשהשיא היה כאשר בשנת 2000 לאחר שהתראיינה איריס לעיתון 'ידיעות אחרונות' ובו גוללה את הקשיים של חולות אנורקסיה שאינן זוכות לאישור קופות החולים על מנת להתאשפז בבתי החולים, הוזמנה ע"י דליה איציק, כשכיהנה כחברת כנסת, לספר את סיפורה המרגש בכנסת ישראל בועידה למעמד האישה.
ברגע שאיריס התפרסמה ושמה ותמונותיה כיכבו בעיתונים, חבריה החלו להתרחק ממנה מהסיבה הטיפשית שאיריס 'תפסה גובה' והחלה להרים את האף. בגיל 16 כשהרגישה מאוד בודדה ומנוכרת מבחינה חברתית, הפסיקה איריס לאכול ומהר מאוד הפכה לאנורקסית שאושפזה מס' פעמים.

'לי היה מזל, אבל לא תמיד זה נגמר ככה', אומרת איריס בכתבה. אהבתו של צחי, לימים אביה של נועה, היא שהצילה אותה וגרמה לה להיאחז בכוח בחיים.

 והנה צידו האחורי של ספר שירה אותו כתבה איריס כוכבי על מחלת האנורקסיה, 'בשביל קסום נושפת לוליטה'

 עוד דפים מהאלבום....

גם סיפורו של האב שזור ברגעים אמיצים ומרגשים בחייו אשר הפכו את תחרויות הספורט 'אירו מן' להיות חלק חשוב ומשמעותי ממנו...

 ולכל התחלה יש גם סוף...

ורק קראו כיצד ניסחה נועה מהי חשיבות עבודת השורשים בעיניה, וזוהי רק תמצית.... אני נמסתי ממנה לגמרי!!

"לעניות דעתי, עבודת שורשים הינה אמצעי נעלה להכיר במורשת משפחה ולהעמיק חקר בעברו של האדם וברזי משפחתו. היא מהווה כדרך מוספת לפענוח טמיר מולדתו המרוממת ומשמשת אף כבבואת היהדות. משקפת היא אהבת מולדת והשתוקקות למדינת חירות, הלא היא חבל ארץ כנען. תכליתה להעמיק מחקר בשורשיי העם היהודי, מוצאו של האדם, מורשת משפחתו הנושנה וארץ קודש עתיקה. היא נועדה, למען הכרת הארץ בה מתגורר האדם, שורשיה המסועפים ועברה הנשגב, ועל כן בכדי שלא יחדל מלנצור בזיכרונו מאין בא ולאן צפונים פניו. עבודת השורשים אופפת היא עברה הנסתר של משפחתי הברוכה, אשר לי מהווה כמכלל חיי. אליה שייכת אנוכי לאן אשר אפנה. משפחתי מהווה עבורי כמקור תמיכה וסיוע כאשר נמצאת אני בצרה ואף כשלא. היא עברי, ההווה והעתיד הצופן לי. ממנה באו שורשיי. איתה עברתי רגעי מפלה ותבוסה, רגעי ששון ושמחה....."

אלו הן מסוג העבודות שמזכירות ומחדדות לי את הבסיס למקצוע בו בחרתי ואת אהבתי לכל נושא שימור המורשת...
כך בדיוק כתבתי בתחילת דרכי
"אני נהנית מכל רגע ושבריר שנייה של עשייה אמנותית, במיוחד כאשר אני מטפלת בהזמנות עבודה רגישות ומרגשות הטומנות בחובן סיפורי חיים ומורשת נוסטלגיים, ומרגישה זכות גדולה לדעת שיש לי חלק ולו הקטן ביותר בשימור זיכרונותיהם של אותם האנשים המפקידים בידיי את סיפור חייהם האישי."

אז מה הסיפור המיוחד הבא?....
באהבה, רותי.