ספרים וקצת מעבר

על הספר הזה המליצו לי בחום שני סופרים שאני מעריכה מאד, לימור מויאל ו רון דהן . וכשהשניים האלה ממליצים.. לא נותרה לי ברירה אלא לקרוא את הספר המדובר.. על מה הספר? הספר מציג מארבע נקודות מבט שונות טרגדיה שקרתה לפני שנים ואת התמודדותם של האנשים המעורבים עם הניסיון לזכור, אל מול מרוצת הזמן. לדעתי, שום תקציר לא יוכל לתאר את תוכן הספר, לכן אעצור כאן. דעתי עליו: לפני הכל, אתחיל בלשבח, להלל ולהמליץ כמה שרק אוכל על התרגום של הספר. המתרגם, עודד וולקשטיין, עשה עבודה יוצאת מן הכלל, מדובר בתרגום הטוב ביותר שיצא לי לקרוא עד עכשיו. השפה הגבוהה, בונה מציאות, מעבירה אווירה ותחושות. לראשונה אני יכולה להגיד שהשפה בנתה את הסיפור ולא רק העלילה. מדובר בספר שונה ממה שאני רגילה לקרוא, זוהי פרוזה של אחד הסופרים המוערכים ביותר בעולם. בהתחלה התקשיתי להתחבר, לא הבנתי את התיאורים הארוכים (תיאורים נהדרים, מפורטים ומרתקים - אך לא הבנתי את תרומתם), לא הבנתי את ההתעסקות הטרחנית בחיי היום-יום. אך בלי ששמתי לב, מצאתי את עצמי נקשרת לגרובר, הנער האבוד.  ואז.. טרגדיה. ומיד אחריה מגיעים שלושת הפרקים הבאים...

כבר הודתי בזה בעבר, אני לא רוצה לדעת כלום על ספר לפני שאני קוראת אותו - מה שמוביל אותי לבחור ספר לפי הכריכה שלו פחות או יותר. אבל את הספר הזה לא בחרתי בגלל הכריכה (לטעמי היא פשוט לא מושכת) אלא בגלל ים של המלצות, אולי יותר נכון לכנות את זה "צונמי של המלצות" שלא השאיר לי ברירה אלא לקרוא כדי להבין על מה כל המהומה. לצערי, לא הבנתי על מה המהומה. על מה הספר: משפחת ברדלי היא משפחה מורמונית דתית ואדוקה (זרם בנצרות שכל פרט שאוסיף עליו יפגע בחוויה), אב המשפחה הוא בישוף בכנסייה והילדים נדרשים לעמוד בכללים הנוקשים של הדת, של הכנסיה ושל האב. טרגדיה נוראית משנה את מסלול החיים של משפחת ברדלי והספר מתאר את ההתמודדות של כל אדם במשפחה עם הטרגדיה האיומה תוך כדי ניסיון נואש למצוא צידוקים לאסון בדת (ואולי גם פתרונות). דעתי עליו: כפי שציינתי, הגעתי עם ציפיות רבות אבל לא הן אלו שפגעו בהנאתי מהספר. אתחיל בתרגום הנהדר של שי סנדיק, בעיניי לתרגום חשיבות גבוהה כמעט כמו עלילת הספר. הוא יכול להרוס והוא יכול להעצים. שי סנדיק עשה עבודת תרגום מופלאה בספר הזה. משחקי המילים, הציטוטים מספרי הדת הכל נ...