Chapter 76 in the Conversations of Rav Nachman of Breslov says that one ought to learn as fast as possible. at first it is brought there that he said that all one needs is to say the words in order and to go on. but at the end of that chapter he said to learn as fast as possible. the meaning seems clear that he was not worried if one understands or not. This is mentioned in the gemara but in that chapter the idea is taken to a degree that most people find untenable. Yet those same people that refuse this advice, do you think they go on to learn in depth? Not usually. Rather they give up on the learning. I must say that this kind of learning helped me very much when I was at the Polytechnic Institute of N.Y.U. doing physics. There was tremendous pressure on me to understand the learning, and yet I found this method to be of enormous value. I must add, that after I did the fast learning, I went back over the material, and reviewed it again and again. [THE reason I use this method of learning for both Torah and for Physics-Mathematics is because of the Gra , Joseph ibn Pakuda (the author of the Obligations of the Hearts) and the Rambam. However, I admit there are opinions that admit to the value of learning Torah alone, like the Ramban and Hai Gaon. I probably would have followed this “Only Torah” approach if I could, but for some reason circumstances dictated, and forced me out of the yeshiva world. (I really loved being in the yeshiva world, but I think it was not my destiny) So, I simply had to find a way to make a living. Thus, I ended up going to university, and learning physics and being involved in that for about the seven-year period from 1993 to 2000.

כמה הערות על הכסף משנה בפרק א' בתרומות, חוק י'. הרמב"ם כותב שאם גוי מחזיק בקרקע בישראל, ויהודי קונה ממנו את הקרקע, אז התוצרת שלו חייבת בתרומה מן התורה. הכסף משנה אומר שאפשר להבין זאת כדעה שגוי אינו יכול להחזיק בקרקע בישראל באופן שמסיר את חובת התרומה, שיטת רבה (גיטין מ''ז ע''א). הדרך השנייה היא שהרמב"ם הולך כדעה שגוי יכול להחזיק בקרקע באופן שמסיר את חובת התרומה,שיטת ר' אלעזר. בכל מקרה, הכסף משנה קובע שהשדה אינו חייב בשום דבר עד שהיהודי קונה בחזרה את התוצרת (והקרקע). אבל אפילו אז, לשתי הדעות איננו יודעים מה היה הדין אם רק התוצרת הייתה נקנית על ידי היהודי, והאדמה נשארת בבעלות הגוי. ובכל מקרה כל דעה נשארת כפי שהובהר בגמרא מבחינת הגידול השליש או החלקה (מירוח). לדעה שגוי אינו יכול להסיר את חובת התרומה, כדי להיות מחויב בתרומה האדמה צריכה להיות בבעלות יהודי והחלקת הערימה צריכה להיעשות על ידי יהודי. לדעה שגוי יכול להסיר את חובת התרומה, הזמן היחיד שיכול להיות חובת תרומה הוא כאשר גידול שלישי היה בבעלות יהודי, והאדמה צריכה להיות בבעלות יהודי באותה נקודת זמן

I want to share a few comments on the Keseph Mishna in trumot chapter 1 law 10. The Rambam writes that if a gentile owns land in Israel, and a Jew buys the land from him then the its produce is obligated in truma from the Torah. the Keseph Mishna says one can understand this to be like the opinion a gentile cannot own land in Israel in such a way that removes the obligation of truma. The other way is that the Rambam is going like the opinion gentile can own land in such a way that he removes the obligateion of truma. In either case, the Keseph Mishna holds the produce is not obligated in anything until the Jew buys theprodduce (and land) back. But even then, to both opinions, we do not know what would be the law if only the produce was bought by the Jew and the land remained in the possession of the gentile. And at any rate, each opinion remains as clarified in the gemara in terms of the third growth or smoothing. To the opinion a gentile cannot take away the obligation of truma , to be obligated in truma the produce (and land) has to be owned by a Jew, and the smoothing of the stack needs to be done by a Jew. To the opinion a gentile can take away the obligation of truma, the only time there can be an obligation of truma is when a third grow was in the possession of a Jew and the produce (and land) need to be owned by a Jew at that point in time.----------------I want to share a few comments on the כסף משנה in trumot chapter 1 law 10. The רמב''ם writes that if a gentile owns land in Israel, and a Jew buys the land from him then the its produce is obligated in תרומה from the מן התורה. The כסף משנה says one can understand this to be like the opinion a gentile cannot own land in Israel in such a way that removes the obligation of תרומה. The other way is that the Rambam is going like the opinion gentile can own land in such a way that he removes the obligation of תרומה. In either case the כסף משנה holds the produce is not obligated in anything until the Jew buys the land back. But even then, to both opinions we do not know what would be the law if only the produce was bought by the Jew and the land remained in the possession of the gentile. And at any rate each opinion remains as clarified in the גמראin terms of the third growth or smoothing. to the opinion a gentile cannot take away the obligation of תרומה , to be obligated in תרומה the land has to be owned by a Jew and the smoothing of the stack needs to be done by a Jew. To the opinion a gentile can take away the obligation of תרומה ,the only time there can be an obligation of תרומה is when a third growth was in the possession of a Jew, and the produce and land need to be owned by a Jew at that point in time.

zb 5 G Minor midi file zb5 nwc file

רציתי להזכיר שההבדל העיקרי בין רב שך (תרומות פרק א' הלכה י') לרב חיים של בריסק מבחינת השאלה ברמב"ם על ההבדל בין חלה למעשר והסיבה שקרקע בבעלות גוי אינה מחויבת בתרומה, אפילו לפי הדעה שגוי לא מוריד את החיוב הזה, הוא זה. ר' חיים רוצה להשוות תרומה ומעשר להקדש בכך שצריך גם את הגידול השלישי וגם את החלקה כדי שיהיו בבעלות יהודי. לפיכך, אדמה בבעלות הגוי אינה מחויבת בתרומה עד שהיהודי קונה אותה בחזרה, והתבואה מגיעה לשליש מהגידול שלה בבעלות היהודי, למרות שתנאי אחרון זה אינו מפורט ברמב"ם. כעת רב שך מסביר את הרמב"ם לפי הכסף משנה עד כדי כך שניתן להסביר את הרמב"ם או כמו רבה (אין קניין) או כמו ר' אלעזר (יש קניין). לדוגמה, אם אין קניין, והקרקע מחויבת בתרומה אפילו בידי הגוי, אך לא עד שהיהודי יקנה אותה בחזרה. אך בכל מקרה, אין דרישה שהגידול השלישי יהיה ברשות היהודי. הסיבה לכך היא שלפי רבה, אין דרישה לגידול שלישי ורב שך מביא הוכחה לרעיון ותמיכה לכסף משנה מבבא בתרא דף פ''א בתוספות שמסביר שגם אם אין קניין לגוי, עדיין בגלל הפסוק "אדמתך", אדמת הגוי אינה מחויבת עד שהיהודי קונה אותה בחזרה

I wanted to mention that the major difference between Rav Shach (Laws of First Fruit, chapter 2, law 13) and Reb Chaim of Brisk in terms of the question in the Rambam [ truma chapter 1 law 10] about the difference between Chalah and Maasar and the reason and owned by a gentile is not obligated in truma even according to the opinion a gentile does not take away that obligation is this. Reb Chaim want to equate truma and maasar with hekdesh in that you need both the third growth and the smoothing to be in the possession of a Jew. Thus, land owned by the gentile is not obligated in truma until the Jew buys it back and the produce reaches a third of its growth in the possession of the Jew--even though this last condition is not spelled out in the Rambam. Rav Shach is explaining the Rambam according to the Keseph Mishna in so far that you can explain the Rambam either like Rabah (there is no possession) or like R Elazar (there is possession) For example if there is no possession and the land is obligated in truma even in the hands of the gentile but not until the Jew buys it back. But in any case, there is no requirement of the third growth to be in the possession of the Jew. This is because according to Rabah there is no requirement of the third growth and Rav Shach brings a proof of the idea and support to the Keseph Mishna from Bava Batra page 81 in Tosphot that explains even though there is no possession to a gentile still because of the verse your land the land of the gentile is not obligated until the Jew buys it back. --------------------------------------I wanted to mention that the major difference between רב שך and רב חיים of בריסק in terms of the question in the רמב’’ם about the difference between חלה andמעשר and the reason and owned by a gentile is not obligated in תרומה even according to the opinion a gentile does not take away that obligation is this. ר' חיים want to equate תרומה and מעשר with הקדש in that you need both the third growth and the smoothing to be in the possession of a Jew. Thus, land owned by the gentile is not obligated in תרומה until the Jew buys it back, and the produce reaches a third of its growth in the possession of the Jew , even though this last condition is not spelled out in the רמב’’ם. NOW רב שך is explaining the רמב''ם according to the כסף משנה in so far that you can explain the רמב’’ם either like רבה (there is no possession) or like ר' אלעזר (there is possession) For example if there is no possession and the land is obligated in תרומה even in the hands of the gentile, but not until the Jew buys it back. But in any case, there is no requirement of the third growth to be in the possession of the Jew. This is because according to רבה there is no requirement of the third growth and רב שך brings a proof of the idea and support to the כסף משנה from בבא בתרא page פ''א in תוספות that explains even though there is no possession to a gentile still because of the verse "your land" the land of the gentile is not obligated until the Jew buys it back.

ברצוני להביא כאן בקצרה את מה שאמר ר' חיים מבריסק על הרמב"ם תרומות א' הלכה י' ועל הוויכוח בין הגר"א לכסף משנה על משמעותו. הרמב"ם עצמו אומר שאם לגוי יש אדמה בישראל, אז כאשר יהודי קונה אותה ממנו בחזרה, התוצרת תהיה חייבת בתרומה ובמעשר. הכסף משנה אומר שהמשמעות היא שגם האדמה וגם התוצרת צריכות להיות ברשות היהודי כאשר התוצרת מגיעה לשליש מגדילתה כדי להיות חייבת בתרומה. כעת ר' חיים אומר שהסיבה לרמב"ם ולכסף משנה היא שצריך שני תנאים כדי להיות חייבת בתרומה. האחת היא שהתוצרת הגיעה לשליש מצמיחתה ברשותו של יהודי, והחלקת הערימה נעשתה על ידי יהודי. זה כמו הדין של הקדש. זה מובא בירושלמי במעשר פרק ג' ופאה פרק ד', והרמב''ם במעשר, פרק א', בהלכה ח'. הסיבה שאני מביא את כל זה היא להזכיר שזו דעת התוספות גיטין דף מ''ז ע''א שמחזיק ר' אלעזר צריך גם הגידול השלישי וגם ההחלקה להיות ברשותו של יהודי. זאת משום שר' אלעזר סבור שלגוי יש את היכולת להסיר את חובת תרומה באמצעות רכישת הקרקע, ודעה זו תלויה בעובדה שאתה צריך שהגידול השלישי יהיה בבעלות יהודי. התוספות מוסיף שר' אלעזר יכול להסיק מכך שאתה צריך שההחלקה תהיה גם על ידי יהודי. לכן, בגישת ר' חיים, התוספות והרמב"ם מחזיקים באותה דעה....--------רב שך, לעומת זאת, מסביר את הרמב"ם והכסף משנה בצורה שונה מר' חיים. הדעה הראשונה של הכסף משנה היא שהרמב"ם פוסק את הדין כמו רבה שאין קנין לגוי, ובגישה זו הוא מסביר כיצד הרמב"ם קבע שהתוצרת הופכת להיות חייבת מן התורה רק לאחר שהקרקע חזרה לרשות יהודי. אך כל עוד הקרקע נמצאת ברשות הגוי, התוצרת אינה חייבת מן התורה. בהתבסס על כך אני יכול לראות דבר מדהים ברמב"ם. שהרמב"ם אומר שאחרי שהיהודי קנה בחזרה את האדמה, התוצרת חייבת מן התורה. הרמב"ם אינו אומר דבר על הגעה לשליש מצמיחתו. לכן, הרמב"ם וכסף משנה עקביים כאן. המשמעות היא שגם לאחר שהתבואה הגיעה לשליש מצמיחתה בבעלות הגוי, עדיין לאחר שהיהודי קנה בחזרה את האדמה, התבואה חייבת בתרומה. זה עולה בקנה אחד עם הדעה שלגוי אין יכולת להסיר את חובת התרומה, אשר קובעת גם שהשליש אינו רלוונטי. הדבר היחיד שהופך את התבואה לחובה של תרומה הוא לאחר החלקת הערימה על ידי יהודי